#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. 1 גיטי נשים ושטר מכר שחותמיהם גוים ונעשו בערכאות או בהדיוטות של גוים האם כשרים ומדוע?	"גיטי נשים ושחרורי עבדים - בשמות שאין מובהקים ודאי פסולים, דמודה ר&quot;א במזויף מתוכו. בשמות מובהקים של גוים חכמים פוסלים ור&quot;ש מכשיר שיש עדי מסירה ישראלים וסובר כר&quot;א שעדי מסירה כרתי (בין בערכאות בין בהדיוטות), רשב&quot;ג אומר רק במקום שאין מניחים את ישראל לחתום כשר אבל אם מניחים פסולים שמא יחליף שמות מובהקים בשמות שאין מובהקים {אבל מקום במקום לא מחליף}.<p dir=""rtl"">שטרי מכר - כיון שאינם אלא לראיה, בערכאות ודאי כשרים דלא אתו לערעורי נפשיה, בהדיוטות חכמים פוסלים ור&quot;ע {לר&quot;ש} מכשיר (לר&quot;י רק בעדי מסירה ובשמות מובהקים ויש חולקים ומכשירים בכל ענין וכן נראה מרש&quot;י).</p>"	גיטין יא.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. 2 האי שטרא פרסאה דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל האם הוא כשר ומדוע והאם גובים ממנו מבני חורי או משועבדים?	"רבא אמר שכשר וגובים מבני חורין ולא ממשועבדים כיון דלית ליה קול. [ובפ&quot;ב איתא שאם חתמו עליו עדי ישראל גובים אפ' ממשועבדים &lt;רש&quot;י&gt;].<p dir=""rtl"">ודוקא כשיודעים העדי מסירה לקרא אותו, וכשכתוב על שטר אפיץ שאינו יכול להזדייף וכשחוזר בו בענינו של שטר בשיטה אחרונה.</p>"	גיטין יא.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא: 1 עדים החתומים על השטר ושמותן כשמות גוים האם כשרים כשבאים מחו&quot;ל או מהארץ (להלכה)?	"ממדינת הים כשר מפני שרוב ישראל שבחו&quot;ל שמותיהון כשמות גוים ואפשר לתלות שזה של ישראל.<p dir=""rtl"">בא&quot;י - ר' יוחנן השיב לר&quot;ל (לל&quot;ק) לא בא לידנו אלא לוקוס ולוס שאין ישראל קוראים כן כלל והכשרנו (בעדי מסירה) אבל באינם מובהקים פסול (לתוס' כר&quot;ש, ולרש&quot;י כחכמים ואף שפסלו בשמות מובהקים כאן מצרפים שמא הם ישראל ומכשירים &lt;ע&quot;פ הרשב&quot;א&gt;).</p>"	גיטין יא:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא: 2 התופס לבע&quot;ח במקום שחב לאחרים האם קנה, והאם יש לזה ראיה ממשנתנו שאין יכול המשלח לחזור אחר שהביא לשליח ומהמשנה בפאה המלקט את הפאה ואמר הרי זה לעני פלוני?	"רב הונא הוכיח ממשנתו שהתופס לבע&quot;ח קנה אפ' במוקם שחב לאחרים, אמר להם ר' ירמיה הכי א&quot;ר יוחנן שלא קנה, ואין להביא ראיה ממשנתנו, שכל האומר תנו כאומר זכו דמי.<p dir=""rtl"">רב חסדא תלה את הנידון במחלוקת ר&quot;א שאמר שיכול לזכות הפאה לעני וחכמים שאמרו יתננה לעני שנמצא ראשון, ואמימר ואיתימא רב פפא אמרו דלמא ר&quot;א לא אמר אלא התם דמיגו דמפקר נכסיה הוי עני ומיגו דזכי לנפשיה זכי לחבריה, ולאידך דלמא רק שם אמרו חכמים דכתיב &quot;לא תלקט, לעני&quot; [ור&quot;א לומד מכאן להזהיר עני על שלו]. </p>"	גיטין יא:		א'
